עד כמה שאני אוהבת דברים מלוחים, גם אני חוטאת מדי פעם בדחף עז למשהו מתוק.
בדרך כלל זה ינדוד לגלידה טובה, אך לפעמים גם שוקולד איכותי יעשה את העבודה.
טוב נו..בסדר.. לא אשלה אתכם… אם תעמידו אותי מול עמדת שוקולד ענקית כנראה
שאבחר ב"טעמי", או בעשרה.
לא יודעת מה יש בשוקולד הזה שגורם לי לאהוב אותו כל כך. אולי הפשטות שבו?
הקראנצ'יות? שילוב הטעמים? אני לא בדיוק יודעת, אבל תמיד ארצה לחזור לאותו טעם
אהוב ומוכר.
לפני כשנתיים, עברתי סדנת שוקולד בפור שף שלאחריה הבנתי שהסיכוי שאכין שוקולדים
בבית ואקפיא את עצמי על הדרך, הוא די קלוש.
בשביל שוקולד איכותי אין ממש קיצורי דרך, או שעושים אותו כהלכה או שלא.
במהלך הסדנא הזו למדנו להכין פרלינים מכל מיני סוגים ומגוון רחב של שוקולדים,
אך שוקולד אחד שהיה מדהים בפשטותו, לא מושך כל כך את העיניים, הוא היה האהוב
עליי ביותר. אולי כי הוא הזכיר לי את המרקם ההוא של ה"טעמי" שאני אוהבת.
אבל זה לא ממש נכון, אני לא עושה איתו חסד.
השוקולד הזה היה פשוט מושלם!
טעם אלוהי בקלי קלות!
החלטתי אז, שאת זה אני חייבת להכין בבית, אין מנוס.
רק מה קרה? הזמן עבר והתווספו לי עוד המון מתכונים בראש שרציתי לנסות
ואיכשהו הזנחתי את השוקולד האהוב מאז שם מאחור.
אז לא עוד!
הרי הוא לפניכם, אין לכם שום תירוץ לא להכין אותו, הוא אפילו לא מצריך טמפרור.
מה צריך?
150 גרם שוקולד חלב איכותי
150 גרם שוקולד מריר איכותי (מעל 53% מוצרי קקאו)
150 גרם שוקולד לבן איכותי
180 גרם מחית נוגט / פרלינה
185 גרם פייטה פויטין (שבבי וופל בקרמל) אני השתמשתי בשל ולרונה (ניתן להשיג בחנויות אפייה)
איך מכינים?
1. ממיסים כל שוקולד בנפרד בבן מארי (קערה מעל סיר עם מעט מים רותחים) או במיקרו
בפולסים קצרים מאוד (כ-10 שניות בכל פעם- לערבב היטב מפעם לפעם).
2. אחרי שהכל נמס, מאחרים בקערה את כל השוקולדים לבלילה אחת.
3. מוסיפים את הנוגט ואת שבבי הקרמל ומערבבים היטב.
4. מכסים תבנית מלבנית שטוחה (כ-1-1.5 ס"מ גובה) בנייר אפייה. שופכים מעל את התערובת.
5. מניחים בחוץ להתקשות או מכניסים למקפיא.
6. כשזה קשה אך לא יותר מדי, חותכים למלבנים או קוביות ושומרים במקרר/מקפיא עד
להתקשות מוחלטת. (לא חותכים אם זה נמס מדי).
7. מאחסנים בקופסא אטומה במקרר וזוללים מתי שבא. זה כל כך ממכר!
שיהיה לכם יום מתוק 🙂
מיס ביס
