אני יודעת שעכשיו כולם בסימן דבש ותפוחים, אבל יש אנשים שבחג דווקא אוהבים שוקולד, שוקולד ועוד קצת שוקולד. או כמו
כדורי שוקולד תמיד מחזירים אותי לילדות וממיסים אותי מחדש. יש משהו במרקם ובשילוב של המרכיבים שלוקח אותך למחוזות העבר כשעוד
כן, אני יודעת שנעלמתי לכם. האמת? גם די נעלמתי לעצמי. השבועות האחרונים היו עמוסים בכל כך הרבה דברים וכל כך
עד כמה שאני אוהבת דברים מלוחים, גם אני חוטאת מדי פעם בדחף עז למשהו מתוק. בדרך כלל זה ינדוד לגלידה
אני מכורה לבננות! אני לא חושבת שנתקלתי באיזשהו קינוח במסעדה שכלל בננות ולא ניסיתי אותו, גם אם הבטן היתה ממש
לא להאמין! אבל הרגע הכנתי מופלטות! כן כן, במו ידיי, איזו התרגשות! מדי שנה אנחנו נוהגים לחגוג אצל סבתא שלי
הגיעה סוף עונת התותים, למרות שמרגיש לי שהיא רק התחילה. חבל, זה אחד הפירות שאני הכל אוהבת! אז ברור שהייתי
לא, לא השתגעתי. כן אני יודעת שהכנתי כבר כמה מתכונים טבעוניים לאחרונה. נו, יש עליי הרבה לחץ. אבל הפעם יש
אני אומנם צמחונית אך הקשר שלי למוצרי חלב הוא מאוד ברור, אני פשוט לא יכולה בלעדיהם. עד עכשיו התעקשתי להאמין
לאחרונה נחשפתי למאפה טעים טעים שנקרא פרי ברס. בעצם מדובר בפחזנית משודרגת, אך בלי העבודה הקשה שמתלווה לפעמים לשדרוג. על
לראשונה נתקלתי במתכון הזה שפירסמה רחלי קרוט באתר FOODPAGE לפני קצת יותר משנה. מאותו הרגע המאפינס המדהימים הללו הפכו להיות