מעולם לא הסתרתי את אהבתי למאכלים ירוקים. אני לא באמת יודעת למה. אני מניחה שהם עושים לי אסוציאציה של משהו
אתחיל את הפוסט הזה בגילוי נאות. נגמר לי הזוקיני בבית וכל מה שמצאתי היו רק קישואים. גם טוב. כן, אני
אני זוכרת את ההתרגשות שהיתה ברחובות תל אביב כשסינבון פתחו סניף בארץ. שלחנו אז חברים מהמשרד על אופניים לקצה השני
כשהייתי ילדה חיכיתי כל השנה לל"ג בעומר. כנראה ככה זה כשאתה ילד. לשבת מול המדורה החמה עם כל החברים, לאכול,
לקח לי הרבה שנים להתחיל לאכול אספרגוס. לא להתחיל לאהוב אותו, כי זה היה מיידי. זה ירק כזה שאתה לא
אתם מכירים את זה שנמאס לכם מכל מה שאתם מכינים? הכל פתאום מאוד משעמם. בא לכם נואשות לגוון, אבל אין
אני מאוד אוהבת לטייל, זה תחביב שנכנסתי אליו חזק יותר מאז שגלעד נכנס לתמונה. אני זוכרת את הפעם הראשונה שעשיתי
אחד הדברים שאני יותר אוהבת זה מאפינס. מתוק, מלוח… טוב, בעיקר מלוח, תמיד אעדיף את הגרסה הזו. (אבל אשמח לקנח
אמרתי לא פעם ולא פעמיים כמה אני אוהבת ירקות ירוקים. אני חושבת ללא הפסקה איך אני יכולה לחדש בטעמים חדשים.
אז ככה… לא אצא מתוך הנחה שכולכם יודעים מה זה קולורבי. במידה ומישהו לא יודע, על קצה המזלג, בעצם מדובר
ככל שאני חושבת על זה, אני לא באמת מאמינה שיש מישהו שלא אוהב טבעות בצל. אין מישהו כזה נכון? בטוח
בתור צמחונית שלפני הרבה מאוד שנים אכלה בשר, ישנו חיפוש מתמיד, לפחות עבורי, בתחליפים לבשר על מנת לשחזר מתכונים בשריים
נחשפתי לקייל לפני כמה חודשים. לא אכלתי אותו, רק ראיתי אותו על המדפים בסופר ובכל מיני כתבות באינטרנט. כשבחנו את
מרק מינסטרונה זהו מרק שתמיד מעלה לי אסוציאציה של טוסקנה. לפני כמה שנים נסעתי לטיול באיטליה ומכל המקומות שביקרתי בהם,
אם יש משהו שאני מכורה אליו זה מרק שעועית, אבל לא סתם מרק שעועית, אלא המרק של אמא שלי. אני